מתגים ונתבים משמשים אותנו להרכיב תקשורת מחשבים ביתית או משרדית. מה מבדיל בין השניים?
כאשר בונים רשת אינטרא-נט או אינטרנט בבית או בעבודה, ישנם מספר רכיבים בסיסיים המשמשים אותנו ליצירת תקשורת מחשבים קווית או אלחוטית. בואו נכיר אותם.
מתג, או סוויצ'ר (switcher), הוא התקן רשת מחשב, אשר מתחבר למגזרים שונים ברשת. הוא מקבל נתונים מכל ציוד או מכשיר אחר שמחובר אליו ואז הוא מעביר אותם אל היעד המבוקש, במידה והוא מזהה את הכתובת שלהם. מתג הרשת מאפשר למספר תעבורות להתבצע בו במקביל ומשחק תפקיד מרכזי ברוב רשתות התקשורת המקומיות. המתג יכול להכיל מספר קטן של כניסות, כפי שאפשר למצוא במתגי רשת ביתיים, ועד למאות כניסות, במקרים של רשתות תקשורת גדולות יותר. היום קיימים הרבה מאוד חברות המייצרות ומספקות מתגים, כגון מתג hp או מתג דל.
לעומת המתג, הנתב, או ראווטר (router), הוא התקן רשת מתוחכם יותר, אשר מעביר נתונים בין רשתות מחשבים ובין רשתות תקשורת נתונים (LAN ו- WAN). הנתבים הסטנדרטים נועדו לאחד מספר רשתות תקשורת באינטרנט או ברשת תקשורת של חברה גדולה. הנתב מהווה יעד ביניים עבור נתוני הרשת. לאחר שהוא מזהה את כתובת ה-IP של המקור, ואת כתובת ה-IP של היעד, הוא מעביר את הנתונים לפי הצורך ומבטיח את הגעתם ליעדם הסופי. גם הנתבים המיועדים לרשתות בייתיות (הנקראים לפעמים "נתבי פס רחב"), מסוגלים להצטרף לרשתות מרובות. נתבים אלו, נוצרו במיוחד על מנת לאפשר שיתוף וחיבור לרשת האינטרנט מהבית.
בניגוד לנתב, המתג, אינו מסוגל להצטרף לרשתות מרובות. במקרה של רשת ביתית אשר נעזרת רק במתג, רק מחשב אחד יכול להיות מיועד לחיבור אל רשת האינטרנט וגם זה, לא יתאפשר דרך חיבור אלחוטי אלה דרך חיבור אל "מתאם רשת" אשר נמצא בקיר, בדומה לחיבור קו הטלפון. עם נתב, כל המחשבים בבית יוכלו להתחבר לרשת, דרך הראווטר, באופן שווה ובצורה אלחוטית. בנוסף לכך, נתב מכיל מספר תכונות שלא ניתן למצוא במתג. הנתב מספק שרת DHCP ותמיכה ב"פרוקסי". לדוגמא, רוב הנתבים בשוק, מציעים "חומות אש" (firewall) משולבות כבר בתוך המכשיר עצמו. בסופו של דבר, בימינו, רוב הנתבים הפכו לסוג של אולר שוויצרי, המשלבים את כל המאפיינים והפונקציונליות של הנתב ושל המתג ביחידה אחת.
