על פי הערכות, כ-60,000 תאונות עבודה קורות בשנה וזה הרבה מאוד, במיוחד כשמדובר בהפסד של ימי עבודה ולעיתים אף פגיעה לכל החיים. תאונת עבודה מוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, כתאונה שמתקיימים לגביה 2 התנאים הבאים:
- תאונה שנגרמה בעבודה ו/או בדרך לעבוד.
- תאונה שנגרמה עקב עבודתו של הנפגע.
אז מה אומר החוק? בין היתר, ההנחיות באשר לאופן הטיפול בנפגעי עבודה, מוסדרות בחוק הביטוח הלאומי המגדיר מהן תאונות עבודה ומסדיר את הכללים להחזר דמי הפגיעה ואת שיעורם. עפ"י הוראות הביטוח הלאומי זכאי עובד שנפגע לתשלום המלא בגין יום הפגיעה. התשלום בגין יום זה מבוצע ע"י מקום העבודה ועל חשבונו.
בתאונות עבודה מי שאחראי בעצם לתאונה הוא המעביד, ויש צורך להוכיח רשלנות של המקום או הגורם. אם לא ניתן להוכיח רשלנות, לא ניתן להגיש תביעה. על המעביד/המעסיק חלה חובת הדיווח על כל תאונה שמקורה בעבודה, אשר גרמה לעובד להיעדר ממקום עבודתו במשך יותר משלושה ימים או חס ושלום, גרמה למות העובד.
צריך לקחת בחשבון שהתקופה המירבית שבגינה משלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה היא 91 יום הנמנים מהיום שלאחר מועד הפגיעה. החוק לנפגעי תאונות עבודה, המגדיר בצורה המקסימלית את כל הנושאים הרלוונטיים ומשמעותם, הוא ברור ביותר לאלה שיודעים לפרש אותו, ולכן אם אין העובד מודע לכל זכויותיו, רצוי שיוועץ בעורך דין המכיר את התחום וידאג למלוא זכויותיו של העובד.
אז מה עושים בעצם? לאחר תאונת העבודה פונים אל המוסד לביטוח לאומי, עם כל החומר הרלוונטי לפגיעה או לתאונת דרכים שקרתה ולטיפול שנעשה. בביטוח הלאומי תשב ועדה רפואית ותחליט על סוג הפגיעה, על דרגת הנכות במידה ויש, האם היא זמנית או מתמשכת - ועל פיה יוחלט על דמי נכות.
בנושא פיצויים כספיים לעובד שנפגע במקום עבודתו, הדין הוא זהה לפיצויים בגין תאונות דרכים וכולל גם פיצוי עבור סבל וכאב. ההבדל המהותי בין תאונות דרכים ותאונות עבודה הוא שבתאונות עבודה אין בחוק סכומים קבועים מראש.
כדי לדאוג לזכויות הנפגע באופן מוחלט ולעתידו, במקרה של פגיעה קשה, יש צורך לשכור את שירותיו של עו"ד אשר מומחה בדיני עבודה. את התביעה עצמה מגישים בבית הדין לעבודה ובמקביל ניתן לבדוק האם המעביד ביטח את הנפגע בפוליסת ביטוח של חבות מעבידים, שתיתן מענה למעסיק במקרה הצורך. אם אכן היתה רשלנות במקום העבודה, סכום הפיצויים יקוזז מהסכום אותו מעניק הביטוח הלאומי, כדי למנוע כפל פיצוי לנפגע.
