זקוקים להתקנת שתלים דנטליים? יתכן ותידרשו לבצע קודם הליך של הרמת סינוסים.
אובדן שיניים הוא תופעה מוכרת בעיקר בקרב קשישים, אשר עלולה לנבוע מסיבות מגוונות, כגון נסיגת חניכיים, פגם מולד או טראומה (כמו מכה חזקה). בעבר אנשים שסבלו מבעיה זו היו משתמשים בשיניים תותבות ובגשרים, אך הטכנולוגיה של ימינו מאפשרת פיתרון קבוע ונוח לבעיה: שתל דנטלי.
שתל דנטלי הינו התקן עשוי טיטניום המושתל על מנת להחליף את שורש השן, ובכך לאפשר השלמת שיניים חסרות, המשקמת את יכולת הלעיסה של המטופל ומשיבה לו מראה אסתטי. סיכויי ההצלחה של שתלים דנטליים הינם גבוהים במיוחד, הן לטווח הקצר והן לארוך. עם זאת, בלסת העליונה (באנגלית: maxilla) העצם הנה צרה יותר, ועל כן אחוזי ההצלחה של ההשתלה באזור זה נמוכים יותר מאשר בלסת התחתונה. במקרים מסוימים, אין מספיק עצם על מנת לאפשר את התקנת השתל הדנטלי. לעיתים ההשתלה אפשרית אך לא ניתן להבטיח את עיגונה היציב לטווח הארוך ללא עצם תומכת, ואף עלול להתפתח זיהום בעקבות ההשתלה. על כן, מציעה רפואת השיניים ביצוע הליך נוסף לפני התקנת השתל: הרמת סינוסים.
"הרמת סינוסים" הינו שם של הליך כירורגי לעיבוי העצם באזור האחורי של הלסת העליונה. הסינוסים המאקסילרים (מערות האף) הינם חללים דמויי פירמידה המלאים באוויר ונמצאים משני צדי האף. במהלך ההליך, מבצע הרופא המנתח הרדמה מקומית של החלק האחורי של הלסת העליונה, ומשתיל חומר (עצם מן החי או חומר סינתטי) לבניית עצם ברצפת הסינוס. לאחר מספר חודשים, העצם המושתלת נקלטת ומזוהה על ידי הגוף כעצם רגילה, וניתן לבצע את התקנת השתלים הדנטליים שעבורה עובתה העצם. חשוב לציין שסיכויי ההצלחה של התקנת השתלים אצל מטופלים שעברו הרמת סינוסים, שווה לזאת של מטופלים שלא נזקקו לניתוח. בנוסף לכך, הרמת הסינוסים עשויה לשפר גם את אחיזתן של השיניים הטבעיות בלסת העליונה.
אמנם ההליך נחשב בטוח ובעל אחוזי כישלון זניחים, אך יש לזכור כי לא כל מטופל מתאים לניתוח להרמת סינוסים. החלטה על ביצוע ההליך דורשת אבחון באמצעות טומוגרפיה, וכן בחינה מדוקדקת של ההיסטוריה הרפואית והדנטלית של המטופל. לקיחת תרופות מסוימות, ותנאים רפואיים מסוימים (כגון סוכרת או מחלות לב) עשויים להוריד במידה רבה את סיכויי ההצלחה של הניתוח, ועל כן במקרים כאלה לא מומלץ לבצעו. יש לציין שגם עישון כבד הוא גורם המפחית את סיכויי ההצלחה של הליך התקנת השתלים.
