קריאת פרשת השבוע

למדו את מנהג הקריאה של פרשת השבוע כפי שנהוג ביהדות


פרשת השבוע מוכרת לאילו שאינם מקפידים על אורח חיים דתי במיוחד, כנראה בזכות בר המצווה בה הנער העולה לתורה קורא בבית הכנסת את פרשת השבוע של אותו השבוע. למעשה התנ"ך אותו אנו מכירים וחמשת חומשי התורה, מחולקים לפרשות קצרות יותר וליתר דיוק ל- 54 פרשות קצרות, כמספר השבועות בשנה, אותן נהוג לקרוא על פי הסדר ובכל שבת בבית הכנסת, קוראים פרשייה או שתיים בהתאם לאותו השבוע. מכיוון שמספר השבתות בכל שנה אינו קבוע ומשתנה בין שנה מעוברת או בהתאם לחגים החלים ביום שבת, נהוג לחבר פרשיות ולעתים לקרוא שתי פרשיות בשבת אחת על מנת להשלים את המצווה ולקרוא את כל 54 הפרשיות עד סוף השנה.

מבין כל המצוות על קריאה ולימוד תורה, המצווה על קריאה, לימוד ופרשנות של פרשת השבוע היא העתיקה ביותר ואף היחידה בה נאמר במפורש כי בכל שבוע יש לקרוא שתיים ולתרגם אחת, כלומר לקרוא שתיים ואחת מהן לפרש, ללמוד ולדבר עליה. וכך קריאת פרשת השבוע הפכה מעבר לקריאה קבועה מדי שבוע, גם לנושא לשיחה לבית הכנסת, סביב שולחן השבת וכיום ניתן למצוא גם לא מעט תכניות טלוויזיה או רדיו העוסקות בפרשנויות השונות לפרשת השבוע.

החלוקה לפרשיות במשך השנה נהוגה על פי יהדות בבל ובמקרים בהם שבת חלה באחד מחגי התורה כמו יום כיפור או פסח, באותו השבוע לא יקראו את פרשת השבוע אלא קטע קטן הנוגע לאותו החג. הפרשה הראשונה היא פרשת בראשית אותה מתחילים לקרוא בשבת הראשונה שלאחר חג שמחת תורה וכך בחג שמחת תורה שיגיע בשנה שלאחר מכן, קוראים את הפרשה האחרונה, פרשת 'וזאת הברכה'.

למרות כי נדמה שסידור הפרשות נוגע לתקופה בשנה בה הן נקראות, למעשה אין קשר בין תוכן הפרשה לתקופה, אך כיום מדובר לא מעט על ההקשרים בין פרשת השבוע לבין הצפוי להגיע מיד אחריה. בתכניות האקטואליה השונות אף נהוג לשוחח אודות הקשר בין פרשת השבוע לבין אירועי החדשות והאקטואליה שהתרחשו באותו השבוע בישראל או בעולם.

בלא מעט קהילות יהודיות בארץ ובעולם ניתן למצוא כיום שיעורים הנוגעים באופן ספציפי לפרשת השבוע בהם עוסקים בקריאת הפרשה ולומדים את הפרשנויות השונות הנוגעות לה. מעבר לכך, במקומות רבים לאחר קריאת הפרשה מדי שבוע, ישנו מנהג על פיו הרב נושא דרשה הנוגעת לפרשת השבוע שזה עתה קראו.